5 טעויות נפוצות בתוכן שיווקי בעברית

כתיבה שיווקית בעברית היא לא רק תרגום של כתיבה שיווקית באנגלית. השפה שונה במבנה, בקצב, בפיסוק, ואפילו במשמעויות. ביטויים שעובדים מצוין באנגלית הופכים למסורבלים בעברית, וביטויים עבריים אותנטיים נשמעים זרים אם נכתבו לפי תבניות אנגליות.

הקהל הישראלי מזהה תרגומית תוך שניות. ברגע שהוא מזהה, האמון נופל ועמו גם הסיכוי שהפוסט ימכור. מאמר זה מפרק חמש טעויות שכיחות שכל בעל עסק בישראל עושה לפחות אחת מהן, ומציע פתרון פרקטי לכל אחת

הקו הארוך הזה, em dash באנגלית, פופולרי מאוד בכתיבה אנגלית עיתונאית ובטקסט שמופק על ידי AI גנרי. בעברית הוא פשוט לא קיים. הכתיבה העברית המסורתית משתמשת בפסיק, בנקודה פסיק, או בפתיחת משפט חדש. כש em dash מופיע בטקסט עברי, הוא הופך לסימן ההיכר של תוכן שיצא מ AI בלי עריכה.

הפתרון: החליפו כל em dash בפסיק או בפתיחה של משפט חדש. הקצב נשמר, הטקסט זורם יותר, והקהל לא מרגיש שזה מתורגם

AI גנרי אוהב ביטויים גבוהים. ׳בעוד אנו׳, ׳על מנת לאפשר׳, ׳במסגרת זו׳, ׳מתוך הבנה כי׳. אלו תרגומים מילוליים של ביטויים אנגליים שאף ישראלי לא משתמש בהם בדיבור או בכתיבה טבעית. הם הופכים את הטקסט לכבד, רשמי, ולא נגיש.

הפתרון: קראו את הטקסט בקול רם. כל ביטוי שלא היה יוצא לכם מהפה בשיחה רגילה, החליפו במשהו פשוט יותר. ׳על מנת לאפשר׳ הופך ל׳כדי׳. ׳במסגרת זו׳ הופך ל׳כאן׳ או ׳בשירות הזה׳. ׳מתוך הבנה כי׳ הופך ל׳כי׳

פוסט אחד שמדבר אל ׳אתה׳ בחלקו, ׳אתם׳ בחלקו, ו׳הצרכן׳ בחלקו, נשמע מבולגן. הקהל לא יודע אם פונים אליו אישית או לקבוצה, ואם הוא צריך להזדהות או לצפות מבחוץ.

הפתרון: בחרו צורה אחת לפני שאתם כותבים ודבקו בה לאורך כל הטקסט. ׳אתם׳ עובד טוב לרוב הקהלים העסקיים, מכבד יחיד וגם רבים. ׳את׳ או ׳אתה׳ מתאים בעיקר במוצרים שמשרתים אינדיווידואל. בענפים מסוימים, כמו עורכי דין או רואי חשבון, ׳הלקוח׳ עובד טוב יותר

עברית דורשת התאמה במין דקדוקי ובמספר, ולא תמיד ה AI עושה זאת נכון. ׳הלקוחה שלנו נהנה מהמוצר׳, ׳שני שעות׳, ׳חמישים אחוז יותר זול׳, כל אלו טעויות שכיחות שמצביעות מיד על כך שהטקסט לא עבר עריכה.

הפתרון: השקיעו בהגהה. עברו על כל משפט וודאו שהפועל מתאים לנושא, שהמספר תואם את שם העצם (שתי שעות, חמישים אחוזים), ושסימני הפיסוק נמצאים במקום הנכון. כלי AI טוב משלים את העריכה הזו אוטומטית, אבל אם אתם כותבים ידנית או משתמשים בכלי גנרי, חובה לבדוק

פוסט באינסטגרם הוא לא מאמר. אם הוא ארוך מ-150 מילים, רוב הקוראים יחליקו. מאמר בבלוג הוא לא סטטוס. אם הוא קצר מ-600 מילים, גוגל לא רואה בו תוכן מקצועי וגם הקורא מרגיש שלא קיבל ערך.

הפתרון: התאימו את האורך לפלטפורמה. אינסטגרם 100-150 מילים, פייסבוק 80-120, לינקדאין 200-300, בלוג 600-1200, ניוזלטר 250-400. אם יש לכם תוכן ארוך לפרסם באינסטגרם, פרקו אותו לקרוסלה במקום לדחוס הכל לפוסט אחד

החמש האלו הן הטעויות הנפוצות ביותר, אבל הן גם הקלות ביותר לתיקון. הקפדה על השפה תייצר תוכן שמרגיש ישראלי, שזורם בקריאה, ושמייצר אמון. הקהל אולי לא ידע להגיד למה הוא סומך עליכם יותר, אבל הוא ירגיש את ההבדל